כולנו מכירים את זה – זה לא מספיק טוב, ואת זה לא עשיתי…
ושם?
שם בכלל התנהגתי כמו איזה…
וביום הזה והזה כשהייתי צריך ככה וככה, עשיתי בדיוק ההפך…
אנחנו שמים דגש על דברים שאנו מתביישים בהם.
לו הייתי ככה – הייתי מוצלח יותר.
והרי מי הוא השופט הכי גדול שלנו?
אנחנו עצמנו. בכבוד גדול אני בוחר לשפוט את עצמי על מה שאני כשאני הוא בעצם אני.
היותר חכם, יותר יפה, יותר חד מאני עצמי, זה שעושה טעויות וזה שתמיד לא מספיק.
כשאתחיל להתבייש בעצמי פחות, אוכל לאהוב את עצמי יותר.
תחשבו על חבר/ה טוב/ה, אהוב לבכם, בת זוג מדהימה, כל אדם קרוב אליכם:
כמה אתם אוהבים אותו? וכמה אתם שופטים אותו? כמה מתביישים במעשיהם?
כנראה שאהבתכם ענקית ומשתי השאלות האחרות נבהלתם…
אנחנו מתייחסים לאהובים שלנו בהכלה, בתמיכה, נותנים להם רגע כשקשה להם וחוגגים איתם בשמחתם.
אנחנו שם, מקשיבים, מחבקים, מחייכים.
וזו הדרך להתנהג גם כלפי עצמנו.
בשביל לאהוב את עצמי יותר, עלי הקשיב לעצמי, מה אני צריך עכשיו?
מה מפריע לי? מה יעזור לי?
עלי למצוא את המקום הזה, בו אוכל להתנהג כלפי עצמי כמו שאני מתנהג כלפי האהובים עלי מכל.
קחו את הזמן ותקשיבו לעצמכם.
החיים הם תהליך, תדעו לשים דגש על הצלחות קטנות, על דברים טובים שעשיתם, על מה שיש לכם היום ולא על מה שהיה לכם אתמול.
אז איזה צעד אתם בוחרים לעשות היום בשביל לאפשר לעצמכם לאהוב את עצמכם יותר?